המדריך לשאיבת שומן 

השיטות

הרבה אנשים חושבים שלאחר תהליך שאיבת שומן, הם יהיו רזים לעד. אלה שתהליך שאיבת שומן בא להוציא את תאי השומן שהצטברו במקומות מסוימים בגוף כגון: המותניים, הירכיים, שיפולי הבטן, הסנטר ואצל גברים גם החזה. שאיבת שומן משאירה ברב המקרים עור רפוי ומדולדל שדורש לעיתים ניתוח נוסף. בשיטה הנפוצה ביותר, ניתוח שאיבת שומן נעשה אצל מנתח פלסטי שמבצע חתכים קטנים באזור השאיבה ובעזרת קנולה (סוג של צינור שאיבה) שואב את תאי השומן בגוף. ניתוח שאיבת שומן בשיטת טומסנס הוא ניתוח שנעשה בהליך של הרדמה מקומית. המנתח מחדיר מים פיזיקאליים המהולים, בין היתר, בחומרים המפרידים בין השומנים ורק אחר כך מתבצע תהליך השאיבה. השיטה החדישה בתחום שאיבת השומן היא שיטה בה מחדירים קנולה רוטטת המקלה, בעיקר על המנתח בתהליך השאיבה.

המועמדים

בכדי להיות מועמדים לשאיבת שומן, צריך שהציפיות מהניתוח יהיו ריאליות. כמות השומן שאשפר לשאוב מגוף אחד היא מוגבלת ויש לזכור זאת. שאיבת שומן אינה מתאימה לאנשים הסובלים מעודף משקל בכל חלקי גופם. תחילה יהיה עליהם להפחית ממשקלם, לשמור על משטר קפדני של דיאטה ופעילות גופנית ורק אחר-כך לבדוק אפשרות לשאיבה. לפני הניתוח מתבצעת פגישת יעוץ, בה מעריך המנתח את מצבו הבריאותי הכללי של החולה, איכות העור, פיזור השומן וכמותו  ואת האזורים אשר הוא מעוניין להסיר. לפני הכניסה לניתוח, ישרטט המנתח את גבולות השאיבה בעזרת מרקר. השרטוט יעשה בעמידה מכיוון שבשכיבה העור והשומן משתפלים לצדדים, דבר שיכול להוביל לסימון מוטעה של חלקי הגוף המבוקשים. משך זמן הניתוח משתנה בהתאם לגודל הניתוח, השיטה בה משתמשים וסוג ההרדמה.

הרזים

תוצאות הניתוח מורגשות מספר שבועות לאחר הניתוח תבחינו כשהשינוי המשמעותי נראה, בממוצע, כשישה שבועות אחרי. לאחר כשלושה חודשים רוב הנפיחות תחלוף והתוצאה הסופית תיראה. לעיתים לאחר ניתוח ישנם גם שטפי דם רבים שמלחיצים את המטופלים. שטפי הדם, גם הם, נעלמים כעבור תקופה ממוצעת של שלושה שבועות. רב הסיכונים של ניתוח שאיבת שומן מקורם בזיהום ולכן תתכן גם תקופה של נטילת אנטיביוטיקה למניעה.